#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנח.
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אבא עשתה לו בית יד מהו. מה הספק
ומה פשט? "	"רש""י פירש שהסתפק
בעשתה בית יד למוך שהתקינה לנדתה האם אסור לצאת שיש לחשוש שתוציאו ותוליכו בידיה כיון שאינו מאוס לאוחזו בבית יד
או שעדיין מאוס ומותר. ופשט לו שמותר כיון שאפילו בבית יד מאוס <sup>קל</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קל.  והרשב""א הביא את
פירוש הראב""ד שהסתפק בעשתה בית יד למוך שהתקינה לאזנה או לסנדלה אם צריך קשירה או לא. ופשט לו דכיון
שעשתה לו בית יד מותר אף בלי קשירה.</span>"	שבת סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רס.
מדוע דוקא מטבע מועיל למכה שהיא תחת פרסת הרגל? "	"שהוא קשה ומגן על המכה, ויש
לחלוחית היוצאת מן הכסף שיפה למכה, וצורת המטבע אף היא מועילה למכה."	שבת סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסא. מה החיסרון בבתולות המסוללות זו בזו? 	"לרב הונא פסולות לכהונה.
רש""י פירש לכהן גדול דלא הויא בתולה שלמה. והתוס' (ד""ה פסולות)
פירשו משום זונה ופסולות אף לכהן הדיוט. לאבוה דשמואל דלא לילפן גופא נוכראה ויתאוו
לשכב עם איש."	שבת סה. - סה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסב.
רבו הנוטפין על הזוחלין 1) מה הדין ולמאי נפק""מ
2) ומדוע אין אומרים קמא קמא בטיל? "	"1) דינם כנוטפים. רש""י פירש שאין תורת מעיין עליהם
לטהר בזוחלין אלא באשבורן <sup>קלג</sup>. ובשם רבינו הלוי כתב שזב וזבה לא יוכלו לטבול בהם, והקשה על דבריו שכן הדין רק בזב אבל זבה אין
צריכה מים חיים, ובשם רובא דעלמא כתב שהנוטפין כשאובין ואף באשבורן יהיו פסולים ורש""י הקשה על דבריהם [ועי'
בר""ח דאינו קשה] <sup>קלד</sup>. וכל הנ""ל לדעת רב ואבוה דשמואל, אבל לדעת שמואל בכל אופן דינם כזוחלין דנהרא מכיפיה
מיבריך.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה שמא) דלא מהני טעמא דקמא קמא בטיל כיון שהאיסור רבה
מכשיעור ההיתר <sup>קלה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלג.  ולטהר בכל שהוא אלא
בארבעים סאה, ר""ן.
<br>קלד.  כתב הר""ן
שלראב""ד במקום שזחלו מקודם נשאר דינם כזוחלים ורק במקומות שמתרחב מחמת הנוטפין דינם כנוטפין,
ולרמב""ם כל הנהר דינו כנוטפין, ורק אם באו הנוטפין רק לתוך גומת המעיין אז דינם כזוחלין.
<br>קלה.  כתב הרשב""א בשם
ר""ת דלא אמרו קמא קמא בטיל אלא במערה מעט מעט בהפסקות, והלכך בנוטפין שיורדין בלא הפסק הרי אנו רואים
כאלו הכל בא ביחד ואינו בטל.</span>"	שבת סה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסג. במאי פליגי 1) הקיטע יוצא בקב שלו דברי ר' מאיר ורבי יוסי אוסר 2) כוורת הקש
ר""ע מטמא ור' יוחנן בן נורי מטהר? "	"1)
רש""י פירש דלר""מ הוי מנעל ולכן יוצא בו ור' יוסי אוסר דלאו תכשיט הוא וכתבו
התוס' בשמו דאינו מנעל והוי משוי. והתוס' (ד""ה הקיטע) כתבו שבמס' יומא פירשו שלכו""ע מנעל הוא, ופירשו שר' יוסי גזר דכיון דלא הוי של עור לא מיהדק
ודילמא מיפסיק ואתי לאתויי ור' מאיר לא גזר. והרב פורת פירש שהשוק כפופה לאחוריה ובראש השוק עושה לו קב כמין
סנדל להראות כמו שיש לו רגל, ובהא פליגי דר' יוסי סבר כיון דאינו נסמך עליו אלא תלוי באויר חיישינן דילמא נפיל
ור""מ לא חייש. 2) רש""י הביא פירוש רבותיו דר' יוחנן בן נורי מטהר דלאו אורחא לעשות מקש אלא מקנים.
ולרש""י נראה דר' יוחנן בן נורי מטהר בכלי קש דלאו עץ נינהו ור""ע כעץ חשיב להו דקשין הן. והתוס'
(ד""ה כוורת) פרשו דר""ע מטמא דקש נמי חשיב של עץ
כדאמרינן פרי שאכל אדם הראשון חטה היתה א""נ מטמא מדרבנן. ובמדרס אינו מטמא דאינו עומד למדרס."	"שבת סה: - סו. ותוס'
"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסד.
האם הקיטע יוצא בשבת, האם טמאים מדרס והאם נכנסים בהם לעזרה
1) קב
הקיטע 2) סמוכות של קיטע שמהלך על שוקיו ועל ארכבותיו 3) כסא וסמוכות של קיטע שיבשו
גידי שוקיו? "	"1) לר""מ יוצא ולר' יוסי אינו יוצא. לאביי אינו טמא
מדרס לרבא אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא מדרס. לרש""י לר""מ אין נכנס דמנעל דידיה הוא ולרבי יוסי נכנס
דאינו מנעל. לתוס' (ד""ה הקיטע) לכו""ע מנעל
הוא ואינו נכנס.<br>2) יוצא. טמאים מדרס. נכנסים
בהם לעזרה דלאו מנעל נינהו דלאו בראש רגלו הן.<br>3) אין יוצא, לרבותיו של
רש""י מפני שאינם צריכים לו כל כך ולרש""י שמא יפלו ויוליכם ברה""ר. טמאים מדרס. אין נכנסים בהם
לעזרה דמנעל נינהו שהם לראשי שוקיו."	שבת סה: - סו.ותוס'		
